דף ראשי » המגזין » מה רוצים צעירי דור המילניום ממקום עבודתם?
left right
close

מה רוצים צעירי דור המילניום?

ממצאי סקר על סדרי העדיפויות של צעירים בחיפוש אחר עבודה

פעם חשבתי שאני בת גרועה לדור המילניום. תמיד אמרו לי שהדור שלי חסר מנוחה וחסר סבלנות, שהוא רעב לאוטונומיה ומעסיקים אינם מצליחים לשמור עליו לאורך זמן. אבל אני עדיין עובדת באותה חברה ששכרה את שירותיי בעת שהייתי בוגרת אוניברסיטה בהתמחות, לפני קרוב לעשר שנים. כעת אני מתחילה לחשוד שאני לא כזאת גרועה. בעצם, יכול להיות שאני מגשימה את החלום של בני הדור הזה.

 

סקר של 19 אלף איש בגילאים 21-36 שערכה קבוצת מנפאואר מראה שבני דור המילניום משתוקקים לביטחון תעסוקתי כמעט יותר מאשר לכל דבר אחר. כ-87% מהנסקרים אמרו שביטחון תעסוקתי הוא עדיפות מבחינתם כשהם מחפשים עבודה. הביטחון התעסוקתי ניצב במקום השני בסדר העדיפויות לאחר כסף (92%), והרבה לפני "תכלית" ו"גמישות", שבהם אמורים בני דור המילניום להיות מאוהבים. קרוב לשני שלישים מהמשתתפים בסקר מתכננים להמשיך לעבוד אצל מעסיקיהם הנוכחיים בשנים הבאות, וייתכן שלפרק זמן ממושך יותר.

 

 

למרות המיתוסים על בני דור המילניום המדלגים ממקום עבודה אחד לאחר, תוצאות הסקר הזה נשמעות אמיתיות. אחת הסיבות לכך היא שהתבגרות בתקופה של מיתון עמוק היא חוויה שמותירה צלקות נפשיות.

 

פרופסור-חבר בבית ספר בינלאומי לעסקים מספר שעליו לחזור ולומר לסטודנטים שלו שעליהם לדאוג פחות לקריירות שלהם. "הם מהאנשים הכי נחמדים שפגשתי, אבל הפחד שלהם מוחשי", אמר. "הרצון להשתלב בכלכלה – באופן אידיאלי במקום עבודה טוב – הוא חזק מאוד".

 

נתוני הניידות התעסוקתית מאששים את דבריו. התכיפות שבה מחליפים בני 18-29 בבריטניה מקומות עבודה צנחה בשליש מהשיא שנרשם לאחר המשבר, לדברי מכון המחקר Resolution Foundation. הצעירים שאינם רוצים להצטרף ל"כלכלת החלטורה" (gig economy) או להפוך ליזמים ניצבים בפני בעיה פרקטית שקשה להתגבר עליה ללא עזרה מהורים עשירים.

 

חוזה העבודה הקבועה המסורתי הוא עדיין המפתח להשגת מגוון צרכים בחיים. במדינות רבות, ללא מפתח כזה קשה לקבל הלוואה, לקחת משכנתא, לחתום על חוזה לרכישת טלפון נייד ואפילו לחתום על חוזה שכירות. בקשתה של מכרה שלי, רופאה בת 30 פלוס, לשכור חדר בדירה לונדונית נדחתה כיוון שבאותה עת עבדה בתפקיד מחליפה. היא הרוויחה המון כסף אך סוכנות הנדל"ן דרשה שהוריה הגמלאים יהפכו לערבים המשפטיים שלה (ואף גבתה מהרופאה עמלה נוספת).

 

מקדונלד'ס, שמעסיקה את עובדיה בבריטניה ב"חוזי העסקה שמספקים שעות עבודה רק במידת הצורך על פי שיפוט המעסיק", שאינם מבטיחים מידת תעסוקה מינימלית שבועית, גילו לאחרונה שהעובדים מתקשים לחתום על חוזי טלפון נייד ולהשיג משכנתאות. כעת מתכננת החברה להציע לעובדים את האופציה של חוזה עם מספר שעות עבודה קבוע.

 

אף שבני דור המילניום דווקא רוצים ביטחון תעסוקתי, הם מתקשים יותר ויותר למצוא ביטחון כזה. למרות המהלך של מקדונלד'ס, מגלים המעסיקים נכונות הולכת ופוחתת להעניק לעובדים חוזי עבודה קבועה על כל הזכויות הנלוות, כגון פנסיה, דמי מחלה, פיצויי פיטורים וזכויות אחרות. מעסיקים רבים בונים כרית הגנה של עובדי תגבור למקרה של ירידה בלתי צפויה בביקוש.

 

באופן בלתי נמנע, נטל הגמישות נופל בעיקר על המצטרפים החדשים לשוק העבודה, בייחוד באזורים מסוימים ביבשת אירופה, שבהם קיימים חוקים נוקשים שמעניקים הגנה לעובדים קיימים.אפילו צעירים שמשיגים מקומות עבודה קבועים יודעים כי "עבודה לכל החיים" שייכת לעבר. הם מבינים שהם עלולים למצוא את עצמם מפוטרים אם יפרוץ משבר נוסף, והם יודעים שהטכנולוגיה תשבש את שוק העבודה בדרכים שקשה לצפות. הם גם יודעים שיהיה עליהם לעבוד שנים רבות יותר מהוריהם כיוון שאין מספיק פנסיה.

 

מארה סוואן, סגנית נשיא בקבוצת מנפאואר, אומרת שבני דור המילניום מתמודדים עם המציאות הזאת במציאת דרכים אחרות לספק לעצמם ביטחון. כיוון שאינם יכולים לסמוך על מקום עבודה לכל החיים, הם להוטים להשיג קידום בעבודה ולרכוש מיומנויות חדשות כדי לשמור על הפוטנציאל התעסוקתי שלהם בכלכלה המשתנה במהירות. "לא מפתיע שהם הגדירו מחדש ביטחון, כיוון שהם אינם יכולים לסמוך על המעסיק שיספק את הביטחון הזה", אומרת סוואן. "כשהם חוששים שנקלעו לקיפאון ואינם לומדים דבר חדש, זה הרגע שבו הם מחליפים מעסיק".

 

בני דור המילניום אינם רודפי החופש ההפכפכים, למרות המיתוסים. כשהם כן עוזבים מקום עבודה, קרוב לוודאי שהם עושים זאת בגלל שהם רוצים יותר – ולא פחות – ביטחון תעסוקתי.