עיקרי זכויות וחובות העובד - Manpower עיקרי זכויות וחובות העובד - Manpower
דף ראשי » המגזין » עיקרי זכויות וחובות העובד
left right
close

עיקרי זכויות וחובות העובד

דיני העבודה בישראל מעניקים לעובדים שורה של זכויות סוציאליות שונות. הנה כמה דברים שכדאי לכם לדעת.

 חוק שוויון הזדמנויות בעבודה:

חל איסור על מעסיק להפלות בין עובדיו ובין דורשי עבודה על רקע מין, נטייה מינית, מעמד אישי (היות אדם רווק, נשוי, גרוש או אלמן), הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית, היותם הורים, גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה פוליטית ושירות מילואים.

לפיכך, לא ניתן לשאול בראיון עבודה, בין היתר, תוכניות להקמת משפחה, מי נשאר עם הילדים, מהי הדת וההשקפה הפוליטית, פרופיל צבאי ושירות מילואים.

 

שעות עבודה ומנוחה:

שעות העבודה בשבוע הן 43 שעות (נטו- בניכוי הפסקות) ב-5 או 6 ימי עבודה. יום העבודה "הזמן שבו העובד עומד לרשות העבודה" למעט הפסקות שבהן העובד חופשי לעשות כרצונו.

יום עבודה הוא בן 8.6 שעות (נטו) ב-5 ימי עבודה בשבוע ו-8 שעות (נטו) ב-6 ימי עבודה בשבוע (אם לא נקבע יום עבודה ארוך יותר על פי הסכם קיבוצי).

יום העבודה ביום שישי ובערבי חג – 7 שעות נטו.

 

שעות נוספות: שעות עבודה שהן מעבר למכסת השעות הנ"ל מחייבות את המעסיק בתשלום תוספת: 25% תוספת על גובה השכר הרגיל לשעתיים הראשונות, והחל מהשעה השלישית תוספת של 50% לשכר הבסיסי. מותר להעסיק עובד עד 12 שעות ליום אך לא יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע (לעובד 5 ימים בשבוע) ו-12 שעות נוספות לשבוע (לעובד 6 ימים בשבוע) .

 

מנוחה שבועית: הפסקה ברצף העבודה ל-36 שעות רצופות לשבוע (במקרה בו עובדים במשמרות המנוחה השבועית תהיה לכל הפחות 25 שעות רצופות). מנוחה שבועית תכלול לגבי יהודי – את יום השבת; ולגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת או יום א' או יום ו' לפי בחירת העובד.

 

חופשה שנתית בתשלום:

בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א -1951, זכותו של עובד לצאת לחופשה שנתית. זכאותו של העובד לימי חופשה הינה לפי שנות ותק. החוק קובע זכאות בימים קלנדאריים (הזכאות כוללת ימי מנוחה שבועית).

 

הזכאות לימי חופשה שנתית:

 

    זכאות בימי עבודה בפועל (נטו)
ותק בשנים זכאות בימים 5 ימים בשבוע 6 ימים בשבוע
1-4 14 10 12
5 16 12 14
6 18 14 16
7 21 15 18
8 22 16 19
9 23 17 20
10 24 18 21
11 25 19 22
12 26 20 23
13 27 20 24
14+ 28 20 24

 

בהתאם לתיקון לחוק חופשה שנתית, החל מחודש יולי 2016 תגדל מכסת החופשה השנתית מ- 14 ימים ל- 15 ימים בארבע השנים הראשונות. (בשבוע עבודה של 5 ימים – 11 ימים נטו. בשבוע עבודה של  6 ימים – 13 ימים נטו). (מינואר 2017 תעלה המכסה ל- 16 ימים).

חשוב לבחון האם על מעסיק חל הסדר מיטיב המקנה לעובדיו כמות ימי חופשה העולה על החוק, בין היתר, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסכם עבודה אישי.

כיוון שהחוק נועד לעודד את העובדים לצאת לחופשה "אמיתית", מתוך אמונה שהדבר יתרום לרווחתם, הוא אינו מאפשר לפדות את ימי החופשה (לקבל שכר עבור ימי החופשה מבלי לצאת לחופשה). ניתן לפדות את ימי החופשה רק במקרה של סיום יחסי עובד-מעביד, כשנצברו לעובד ימי חופשה אשר לא נוצלו, ואז על המעסיק לשלם בעבורם במשכורת האחרונה.

 

דמי הבראה: מכח צו הרחבה החל על כל המעסיקים במשק.

הזכות לדמי הבראה קמה רק לאחר שנת עבודה.

גובה דמי ההבראה ליום במגזר הפרטי עומד של 378 ₪.

מועד לתשלום דמי הבראה: במהלך חודשי הקיץ או בהתאם לנוהג במקום העבודה.

 

זכאותו של העובד לימי הבראה הינה לפי שנות ותק של העובד. להלן טבלה המפרטת את הזכאות לדמי הבראה:

 

ותק בשנים ימי זכאות
1 5
2-3 6
4-10 7
11-15 8
16-19 9
20 10

 

 

דמי מחלה:

כל עובד זכאי ליום וחצי דמי מחלה לכל חודש עבודה מלא, אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (כלומר, 18 ימים בשנה). לא ניתן לצבור יותר מ-90 ימי מחלה ולא ניתן לפדות אותם בכסף אם לא נוצלו, אלא אם הסכם העבודה אומר אחרת.

 

כחלק ממניין ימי המחלה, יכול כל עובד להיעדר מעבודתו גם לצורך טיפול בבן/בת משפחה. בגין מחלת ילד – עד 8 ימים בשנה, בגין מחלת הורה או בן/בת זוג – עד 6 ימים בשנה.

 

גובה דמי מחלה:

  • על היום הראשון למחלה אין זכאות לתשלום (למעט עובד שחל עליו הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסכם אישי אשר קובע אחרת).
  • על הימים השני והשלישי – 50% מהשכר.
  • החל מהיום הרביעי – שכר מלא על כל יום היעדרות.

 

מדובר במידע כללי ותמציתי בלבד שאינו ממצה ואינו מהווה ייעוץ משפטי