It's your time to shine
דף ראשי » המגזין » עיקרי זכויות וחובות העובד
left right
close

עיקרי זכויות וחובות העובד

דיני העבודה בישראל מעניקים לעובדים שורה של זכויות סוציאליות שונות. הנה כמה דברים שכדאי לכם לדעת.

 

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה:

חל איסור על מעסיק להפלות בין עובדיו ובין דורשי עבודה על רקע מין, נטייה מינית, מעמד אישי (היות אדם רווק, נשוי, גרוש או אלמן), הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית, היותם הורים, גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, מקום מגורים, השקפה פוליטית ושירות מילואים.

לפיכך, לא ניתן לשאול בראיון עבודה, בין היתר, תכניות להקמת משפחה, מי נשאר עם הילדים, מהי הדת וההשקפה הפוליטית, פרופיל צבאי ושירות מילואים.

 

שעות עבודה ומנוחה:

שעות העבודה בשבוע הן 42 שעות (נטו- בניכוי הפסקות) ב-5 או 6 ימי עבודה. יום העבודה "הזמן שבו העובד עומד לרשות העבודה" למעט הפסקות שבהן העובד חופשי לעשות כרצונו.

בשבוע של חמישה ימי עבודה, אורך יום העבודה (משך 4 ימים בשבוע – 8.6 שעות נטו ויום אחד מקוצר בשבוע לבחירת המעסיק – 7.6  שעות נטו).

שעות נוספות: שעות עבודה שהן מעבר למכסת השעות הנ"ל מחייבות את המעסיק בתשלום תוספת: 25% תוספת על גובה השכר הרגיל לשעתיים הראשונות, והחל מהשעה השלישית תוספת של 50% לשכר הבסיסי. מותר להעסיק עובד עד 12 שעות ליום אך לא יותר מ-16 שעות נוספות בשבוע.

מנוחה שבועית: הפסקה ברצף העבודה ל-36 שעות רצופות לשבוע (במקרה בו עובדים במשמרות המנוחה השבועית תהיה לכל הפחות 25 שעות רצופות). מנוחה שבועית תכלול לגבי יהודי – את יום השבת; ולגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת או יום א' או יום ו' לפי בחירת העובד.

 

חופשה שנתית בתשלום:

בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א -1951, זכותו של עובד לצאת לחופשה שנתית. זכאותו של העובד לימי חופשה הינה לפי שנות ותק. החוק קובע זכאות בימים קלנדאריים (הזכאות כוללת ימי מנוחה שבועית.

הזכאות לימי חופשה שנתית:

 

    זכאות בימי עבודה בפועל (נטו)
ותק בשנים זכאות בימים 5 ימים בשבוע 6 ימים בשבוע
1-5 16 12 14
6 18 14 16
7 21 15 18
8 22 16 19
9 23 17 20
10 24 18 21
11 25 19 22
12 26 20 23
13 27 20 24
14+ 28 20 24

חשוב לבחון האם על מעסיק חל הסדר מיטיב המקנה לעובדיו כמות ימי חופשה העולה על החוק, בין היתר, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסכם עבודה אישי.

כיוון שהחוק נועד לעודד את העובדים לצאת לחופשה "אמיתית", מתוך אמונה שהדבר יתרום לרווחתם, הוא אינו מאפשר לפדות את ימי החופשה (לקבל שכר עבור ימי החופשה מבלי לצאת לחופשה). ניתן לפדות את ימי החופשה רק במקרה של סיום יחסי עבודה, כשנצברו לעובד ימי חופשה אשר לא נוצלו, ואז על המעסיק לשלם בעבורם במשכורת האחרונה.

 

דמי הבראה:

מכח צו הרחבה החל על כל המעסיקים במשק.

הזכות לדמי הבראה קמה רק לאחר שנת עבודה.

גובה דמי ההבראה ליום במגזר הפרטי עומד של 378 ₪.

מועד לתשלום דמי הבראה: במהלך חודשי הקיץ או בהתאם לנוהג במקום העבודה.

זכאותו של העובד לימי הבראה הינה לפי שנות ותק של העובד.

להלן טבלה המפרטת את הזכאות לדמי הבראה:

 

ותק בשנים ימי זכאות
1 5
2-3 6
4-10 7
11-15 8
16-19 9
20 10

 

דמי מחלה:

כל עובד זכאי ליום וחצי דמי מחלה לכל חודש עבודה מלא, אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (כלומר- 18 ימי מחלה בשנה עבור עבודה במשרה מלאה). לא ניתן לצבור יותר מ-90 ימי מחלה ולא ניתן לפדות אותם בכסף אם לא נוצלו, אלא אם הסכם העבודה קובע אחרת.

 

כחלק ממניין ימי המחלה, יכול כל עובד להיעדר מעבודתו גם לצורך טיפול בבן/בת משפחה. בגין מחלת ילד – עד 8 ימים בשנה, בגין מחלת הורה או בן/בת זוג – עד 6 ימים בשנה.

 

גובה דמי מחלה:

  • בגין יום ההיעדרות הראשון אין זכאות לתשלום (למעט עובד שחל עליו הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסכם אישי אשר קובע אחרת).
  • עבור הימים השני והשלישי להיעדרות בגין מחלה – 50% מהשכר הרגיל.
  • מהיום הרביעי להיעדרות בגין מחלה ואילך – 100% מהשכר הרגיל.

 

מדובר במידע כללי ותמציתי בלבד שאינו ממצה ואינו מהווה ייעוץ משפטי